רש"י על מנחות ל״א

1 נמדדת מבפנים - דאמרינן התם כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית ושידה תיבה ומגדל שמחזיקים מ' סאה בלח שהן כוריים ביבש יצאו מתורת כלי ואין מקבלין טומאה:

2 השידה נמדדת מבפנים - אם מחזיק חללה כוריים טהורה:

3 מבחוץ - עובי הנסרים נמדד עמה דרואין אילו היה חלל מבפנים היה משלים לכוריים:

4 עובי הרגלים - הרגלים עבים יותר מן הנסרים:

5 לבזבז - מסגרת סביב לפיהם:

6 וביניהם - אותו אויר שבין הרגלים מתחת אין נמדד דלא אמרי' רואין כאילו שולים יורדין עד סוף הרגלים:

7 טפח - מקום חשוב הוא:

8 שמן תחילה לעולם - בין שנטמא באב הטומאה או בראשון או בשני הוי איהו ראשון דקי"ל פסחים דף יד: כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה ושמן משקה:

9 יין לא - בתמיה דיין מי איכא למ"ד לאו משקה הוא:

10 אלא אימא ר"ש שזורי אומר יין - ולא שמן ודבש דלא הוו משקין ואהך קא"ר חנניא הלכה כר"ש:

11 נתערב לי טבל - דמאי בחולין ולא יכול להפריש ממנו מפני חולין המעורבין בו ואע"ג דדמאי לא מיחייב מדאוריי' במעשר אפילו הכי הואיל ומיחייב מדרבנן הוה ליה מן חולין הפטור על טבל החייב:

12 קח מן השוק - דמאי מעם הארץ דהוי נמי פטור מדאורייתא על הפטור דאורייתא:

13 ולימא קח מן העובד כוכבים - דפטור מדאורייתא וחייב מדרבנן:

14 אין רוב עמי הארץ מעשרין - אלא מספקינן בהו מחצה על מחצה הילכך איכא למימר המעורב נתעשר וזה לא נתעשר אי נמי איפכא כך שמעתי וקשיא לי א"כ כשלוקחה מן העובד כוכבי' נמי שמא ע"ה זה שמכר פירות הללו לא עשרן והוה ליה מן פטור על החיוב ונראה בעיני שהטבל הזה טבל גמור היה וכיון שנתערב בחולין בטל דמדאוריית' חד בתרי בטיל והוה ליה פטור מדאורייתא ורבנן הוא דאחמור ביה ואמור טבל אסור במשהו והצריכו להפריש עליו תרומה ומיהו מיניה וביה לא דחולין מתוקנין נפטרו לגמרי ואפי' חיובא דרבנן ליכא וא"ל צא וקח מן השוק ועשר עליו לפי חשבון טבל שבו קסבר רוב עמי הארץ מעשרין הן והוה ליה פטור מדאורייתא וחייב מדרבנן כי האי ונימא ליה קח מן העובד כוכבים דפטור נמי מדאורייתא דקס"ד יש קנין לעובד כוכבים להפקיע כו' וחייב מדרבנן קסבר אין קנין לעובד כוכבים א"ד כו' קסבר אין רוב עמי הארץ מעשרין ושמא זה שמכרו לא עישר והוה ליה חייב מדאורייתא וטבל המעורב בה פטור מדאורייתא:

15 קשי - פריך:

16 מי קאמר במשנתינו - דמשמע משנה ולא ברייתא:

17 קרע הבא בשני שיטין - אם נתקרע גליון של ספר תורה ונכנס הקרע בשני שיטין בתוך הכתב יתפור:

18 בשלש אל יתפור - אלא יסלק את היריעה:

19 עתיקא - קלף ישן מיגניא קריעה:

20 אפיצן - הוי שחור כעתיקא אפיצן מתוקן הקלף בעפצין שקורין גל"ש:

21 והני מילי - דתופר:

22 בגידין - יתפור אבל לא בגרדים פינדי"ש בלע"ז:

23 בין דף לדף - אם נקרע עד כנגד הכתב שאילו היה בכתב היה יותר מג' שיטין:

24 ובין שיטה לשיטה - אם נקרע יתפור או לא יתפור:

25 שתים שתים - שיטות קצרות שיטה שיטה בת שתי תיבות:

26 שתים בזו וג' בזו וא' בזו מאי:

27 כל שכן - דכשרה שעשאה כשירה דאז ישיר משה ששיטה אחת ארוכה ושיטה אחת קצרה שאין ממלא כל השיטה:

28 או שירה כמותה - שכתב השירה כשאר התיבות אריח על גבי אריח:

29 שתים שלש ואחת - היינו כשירה:

30 שלא יעשנה כקובה - כזה כאהל רחב מלמטה וקצר מלמעלה דהיינו אחת שתים שלש:

31 זנב - שלש שתים ואחת כזה:

32 על הארץ בשיטה אחרונה - כלומר אין בשיטה אחרונה אלא שתי תיבות הללו:

33 בסוף שיטה - היו מתחילין לשיטה אחרונה כזה:

34 בתחילת שיטה - היו מתחילין לשיטה אחרונה כזה:

35 מ"ד בסוף שיטה - כדי שיהו שמים על הארץ דמשמע כדכתיב כי כגבוה שמים על הארץ כן יאריך ימיכם:

36 ומ"ד בתחילת שיטה - כלומר בעי ארחוקי ארץ משמים דהכי משמע כי היכי דמרחקא שמים מארץ כן יאריכו ימיכם:

37 דכריך לה מאחד כלפי שמע - לאחר שנכתבה כופלה מצד שמאל לצד ימין כשהניחה בדלת והיינו מאחד כלפי שמע שראש השורה שמע ישראל וסופה יי' אחד והתחיל לכופלה מאחד וקיפל ובא עד שמע:

38 דוכסוסטוס - קלף שלא נקלף:

39 כמין דף - כמין עמוד שבספרים ארוכה וקצרה: